הוצאת הספר-למה עכשיו?

שנים רבות נמנעתי מלהוציא את זיכרונותיי ולשתף בהם. הם היו מבחינתי "סיפורי השתיקה".
אולם, ככל שהתמעטו בינינו האנשים החיים שחוו על בשרם את השואה, חשתי צורך גובר לפרסם את זיכרונותיי על מנת להשאיר אותם אחריי לדור הבא - דור  שמרביתו לא מודע לימים הנוראיים ההם ומקבל את השפע של ימינו כמובן מאליו. רצוני הוא שרבים יותר מבני דור ההווה יהיו מודעים ללקחי עבר וידעו להשריש זאת גם לצאצאיהם. אני מאמין שזה עשוי להוביל להתחשבות והבנה כלפי הזולת ולחיים טובים יותר של צדק. אני מקווה כי בהוצאת סיפור חיי אל האור, אתרום את חלקי להשגת מטרה זו.

                                                     צבי מל

 מתוך הספר

• לאחר כמה שעות נסיעה שמענו רעמי מטוסי קרב גרמנים ופצצות החלו ליפול על הרכבת. בהלה נוראית פרצה בקרב הנוסעים וזעקות בכי. היו שקפצו מהרכבת אל הלא נודע בתקווה להינצל. חלקם לא נותרו בחיים. ראיתי גופות ואנשים מדממים שחלקי גוף נכרתו מגופם. אנשים צעקו והתחננו לעזרה אך לא היה מי שיעזור להם. הייתי ילד קטן, והמחזות הנוראיים הללו של פצועים והרוגים, נחרטו בזיכרוני ומלווים אותי כל חיי.

• הייתה איתנו אישה עם תינוק בן ימים ספורים שצרח כל הזמן מרעב. היא לא יכלה להניקו ולא היה במה להאכילו. לבסוף, היא חנקה אותו במו ידיה על מנת שלא יסבול. כל מי שראה זאת בכה. זה היה אחד הרגעים הנוראים ביותר שהייתי עד להם, ואיני יכול לשכוח זאת.

• לעיתים קרובות, כשהייתי מורעב עד כדי כאב, ברחתי אל הכפר כדי למצוא משהו לאכול. ילדי המוסד לימדו אותי לאיזה עץ יש שורשים טובים למאכל, אבל לא היה קל להשיג אותם. צריך היה לחפור עמוק בידיים חשופות בקור המקפיא. ידיי נפצעו עד זוב דם אבל עשיתי זאת על מנת להשקיט את הרעב. לעיתים נדירות מצאתי גם פטריות, וזה כבר נחשב למנת גורמה. לפעמים הציעו לי הכפריים: "ילד, בוא תעזור לנו לעבוד בגינה ותקבל אוכל." זו הייתה עבודה לא קלה. על כפות ידיי צצו שלפוחיות ונפיחויות שהכאיבו באופן בלתי נסבל.

• הערב ירד ולא ידעתי לאן להמשיך ללכת ומה לעשות. החלטתי להיכנס לתוך היער, כי ידעתי שצריך לעבור אותו כדי להגיע למקום בו נמצאת אימי.
  הלכתי בחשכה והיה לי קר מאוד. שמעתי קולות של בעלי חיים;  זאבים, דובים וחיות טרף ופחדתי נורא. התחלתי לרוץ, אבל לא יכולתי לצאת מהיער. העצים היו צפופים ודומים זה לזה. לא מצאתי את הדרך וגם לא ידעתי איך לצאת בכוון חזרה. חשבתי לעצמי שאני חייב לשרוד ויהי מה. נזכרתי שלמדתי שאם אדם מסתבך ביער, כדאי לו לטפס על עץ גבוה ולהמתין עד יעלה השחר. טיפסתי על עץ, ולמרות שנפצעתי בידיי וברגליי לא הוצאתי הגה מהפה, אף שרציתי לצעוק מכאבים. נצמדתי לענף העבה ביותר שמצאתי, והתיישבתי עליו בשקט. כל הזמן שמעתי את קולות בעלי החיים מלמטה. לא נרדמתי כל הלילה, למרות שהייתי באפיסת כוחות. עם שחר ירדתי מהעץ.

אז איך רוכשים את הספר?

באפשרותכם מספר דרכים באמצעותם תוכלו לרכוש את הספר-

1. באמצעות העברה בנקאית.

2. באמצעות המחאה.

3. באמצעות תשלום במזומן.(באיסוף עצמי מרחובות) 

 * מחיר הספר כולל משלוח בדואר רשום 55 ש"ח 

לשאלות ופרטים נוספים

שלחו מייל לכתובת zm1935@walla.com

עבר,הווה ועתיד - חובה בכל בית !!!

לזכור את העבר ולהביט קדימה אל העתיד